פוליפים באוזניים, הידועים גם כפוליפים אוזניים, הם גידולים נפוצים יחסית בחתולים שעלולים לגרום למגוון תסמינים לא נוחים. מסות שפירות אלה מתפתחות לעתים קרובות בתוך האוזן התיכונה או הלוע האף, ומשתרעות לתוך תעלת האוזן. התערבות כירורגית היא לרוב השיטה היעילה ביותר לטיפול בפוליפים באוזן בחתולים, המספקת הקלה מאי נוחות ומונעת סיבוכים פוטנציאליים. הבנת האפשרויות הניתוחיות הזמינות, כמו גם הטיפול הטרום ואחרי הניתוח הכרוך, היא חיונית עבור בעלי חתולים העומדים בפני אבחנה זו.
👂 הבנת פוליפים שמע חתוליים
פוליפים שמיעתיים חתוליים הם גידולים לא סרטניים שמקורם בדופן האוזן התיכונה או בצינור האוסטכיאן. בעוד שהסיבה המדויקת לא ידועה, דלקת וזיהומים ויראליים הם חשודים תורמים. פוליפים אלה יכולים להשתנות בגודל ובצורה, לפעמים מופיעים כמסות קטנות ובשרניות, ופעמים אחרות כגידולים גדולים יותר וחוסמים יותר. זיהוי הסימנים והתסמינים הוא הצעד הראשון לקראת פנייה לטיפול וטרינרי מתאים.
תסמינים נפוצים של פוליפים באוזן
- 😿 ראש רועד או הטיה
- 😿 הפרשות אוזניים (לעיתים קרובות חומות או שחורות)
- 😿 גירוד או כפות באוזן
- 😿 ירידה בשמיעה או חירשות
- 😿 איבוד שיווי משקל או קואורדינציה
- 😿 סימנים של דרכי הנשימה העליונות (התעטשות, הפרשות מהאף) אם הפוליפ משתרע לתוך הלוע האף
- 😿 שיתוק עצבי הפנים (פנים צניחות) במקרים חמורים
אבחון פוליפים באוזן
וטרינר יאבחן בדרך כלל פוליפים באוזן באמצעות בדיקה גופנית יסודית, כולל בדיקה אוטוסקופית של תעלת האוזן. זה כרוך בשימוש באוטוסקופ, מכשיר מיוחד עם עדשה קלה ומגדילה, כדי לדמיין את תעלת האוזן ועור התוף. במקרים מסוימים, הפוליפ עשוי להיות גלוי בבירור. עם זאת, אם הפוליפ ממוקם עמוק יותר בתוך האוזן התיכונה או האף, ייתכן שיהיה צורך בבדיקות אבחון נוספות.
בדיקות אלו יכולות לכלול:
- 🩺 רדיוגרפיה (צילומי רנטגן): להעריך את היקף הפוליפ ולשלול מצבים אחרים.
- 🩺 טומוגרפיה ממוחשבת (סריקת CT): מספקת תמונה מפורטת יותר של האוזן והמבנים שמסביב.
- 🩺 הדמיית תהודה מגנטית (MRI): מציע פירוט מצוין של רקמות רכות ויכול לעזור להבדיל בין פוליפים מסוגים אחרים של מסות.
- 🩺 ביופסיה: ניתן לקחת דגימת רקמה קטנה לבדיקה מיקרוסקופית כדי לאשר את האבחנה ולשלול ממאירות, אם כי זה נדיר.
🔪 אפשרויות טיפול כירורגי לפוליפים באוזן
ניתוח הוא לרוב שיטת הטיפול המועדפת בפוליפים באוזן בחתולים, במיוחד כאשר התסמינים חמורים או מתמשכים. מטרת הניתוח היא להסיר את הפוליפ לחלוטין תוך מזעור הנזק לרקמות מסביב. קיימות מספר גישות כירורגיות, והאפשרות הטובה ביותר תהיה תלויה בגודל, מיקום והיקף הפוליפ.
מתיחה-אוולשן
משיכה-שליפה כוללת אחיזה של הפוליפ במלקחיים ומשיכתו בעדינות החוצה. טכניקה זו משמשת לעתים קרובות עבור פוליפים קטנים יותר הנגישים בקלות בתעלת האוזן. למרות שזה פשוט יחסית, ל-Traction-avulsion יש שיעור הישנות גבוה יותר מכיוון שקשה להסיר את הפוליפ כולו, כולל הבסיס שלו, בשיטה זו.
גחון בולה אוסטאוטומיה (VBO)
גחון בולה אוסטאוטומיה (VBO) היא הליך כירורגי פולשני יותר הכולל יצירת פתח בבולה הגרמית (המבנה הגרמי שמאכלס את האוזן התיכונה) כדי לגשת ולהסיר את הפוליפ. גישה זו מומלצת בדרך כלל לפוליפים גדולים יותר או כאלה שמקורם באוזן התיכונה. VBO מאפשר הסרה מלאה יותר של הפוליפ ומפחית את הסיכון להישנות בהשוואה למשיכה-שליפה.
ההליך כולל את השלבים הבאים:
- 🐾 החתול מועבר בהרדמה כללית.
- 🐾 נעשה חתך בצוואר כדי לחשוף את הבולה.
- 🐾 נוצר חור בבולה באמצעות מכשירים כירורגיים מיוחדים.
- 🐾 הפוליפ מוסר בזהירות, יחד עם כל רקמה נגועה או דלקתית.
- 🐾 הבולה נשטפת עם מי מלח סטרילי כדי להסיר פסולת.
- 🐾 החתך נסגר בשכבות.
כריתה ואבלציה של תעלת אוזן לרוחב (TECA) עם Bulla Osteotomy (LBO)
במקרים מסוימים, במיוחד כאשר תעלת האוזן פגומה בצורה חמורה או נגועה באופן כרוני, ייתכן שיהיה צורך בהסרה מלאה של תעלת האוזן (TECA) עם בולה אוסטאוטומיה (LBO). הליך זה כולל הסרת כל תעלת האוזן ופתיחת הבולה כדי להסיר את הפוליפ וכל רקמה נגועה. TECA-LBO הוא ניתוח קיצוני יותר אך יכול לספק הקלה ארוכת טווח מבעיות אוזניים כרוניות. גישה זו שמורה למקרים חמורים בהם טיפולים אחרים נכשלו או לא צפויים להצליח.
🏥 שיקולים טרום ניתוחיים
לפני הניתוח, הווטרינר שלך יבצע בדיקה גופנית יסודית וייתכן שימליץ על בדיקות דם כדי להעריך את הבריאות הכללית של החתול שלך. חשוב לדון בכל תרופות או תוספי מזון שהחתול שלך לוקח עם הווטרינר שלך, שכן ייתכן שיהיה צורך להפסיק את הטיפול בכמה מהם לפני הניתוח. החתול שלך יצטרך להיות בצום לתקופה מסוימת לפני ההליך, לפי הוראת הווטרינר שלך.
🩹 טיפול לאחר ניתוח
טיפול לאחר הניתוח חיוני להבטחת החלמה חלקה ולמזעור הסיכון לסיבוכים. סביר להניח שהחתול שלך יצטרך להישאר בבית החולים הווטרינרי כמה ימים לאחר הניתוח לצורך ניטור וטיפול בכאב. תצטרך לתת תרופות כאב ואנטיביוטיקה כפי שנקבע על ידי הווטרינר שלך. חשוב לשמור על מקום הניתוח נקי ויבש, ולמנוע מהחתול שלך לשרוט או לשפשף את האזור. צווארון אליזבתני (קונוס) עשוי להיות נחוץ כדי למנוע טראומה עצמית.
סיבוכים פוטנציאליים לאחר ניתוח פוליפ אוזניים כוללים:
- ⚠️ זיהום
- ⚠️ דימום
- ⚠️ שיתוק עצבי הפנים (בדרך כלל זמני)
- ⚠️ תסמונת הורנר (עפעף צנוח, אישון מכווץ וגלגל עין שקוע)
- ⚠️ חזרה של הפוליפ
- ⚠️ סימנים וסטיבולריים (איבוד שיווי משקל, הטיית ראש)
חשוב לעקוב מקרוב אחר החתול שלך לאיתור סימנים של סיבוכים וליצור קשר עם הווטרינר שלך מיד אם יש לך חששות. יש צורך בפגישות מעקב קבועות כדי להעריך את הריפוי ולעקוב אחר הישנות.
🌱 טיפולים אלטרנטיביים
בעוד שניתוח הוא לרוב הטיפול היעיל ביותר לפוליפים באוזן, ניתן לשקול אפשרויות אחרות במקרים מסוימים. טיפול רפואי, כגון קורטיקוסטרואידים או אנטיביוטיקה, עשוי לסייע בהפחתת הדלקת ובשליטה בזיהומים משניים. עם זאת, טיפול רפואי בלבד אינו סביר שיחסל את הפוליפ לחלוטין והתסמינים עשויים לחזור לאחר הפסקת הטיפול התרופתי. במקרים מסוימים, אם הפוליפ קטן ואינו גורם לתסמינים משמעותיים, ייתכן שתתאים גישת "חכה ותראה", עם מעקב צמוד אחר כל שינוי.
✅ מסקנה
פוליפים באוזניים עלולים לגרום לאי נוחות ובעיות בריאותיות משמעותיות לחתולים. התערבות כירורגית היא לרוב הדרך היעילה ביותר לטפל בגידולים אלו ולשפר את איכות החיים של החתול שלך. הבנת האפשרויות הניתוחיות השונות הזמינות, כמו גם את החשיבות של טיפול לפני ואחרי הניתוח, חיונית לקבלת החלטות מושכלות לגבי הטיפול בחתול שלך. התייעץ עם הווטרינר שלך כדי לקבוע את דרך הפעולה הטובה ביותר עבור בן לוויה החתולי שלך. אבחון מוקדם וטיפול מתאים יכולים לעזור להקל על התסמינים, למנוע סיבוכים ולהבטיח עתיד מאושר ובריא לחתול שלך.
❓ שאלות נפוצות על פוליפים באוזניים בחתולים
פוליפים באוזניים, הידועים גם כפוליפים אוזניים, הם גידולים לא סרטניים המתפתחים באוזן התיכונה או בלוע האף של חתולים. הסיבה המדויקת שלהם אינה ידועה, אך על פי החשד דלקות וזיהומים ויראליים ממלאים תפקיד.
תסמינים נפוצים כוללים רעד ראש, פריקת אוזניים, גירוד באוזן, ירידה בשמיעה, אובדן שיווי משקל, סימנים בדרכי הנשימה העליונות ושיתוק עצבי הפנים.
האבחון כולל בדרך כלל בדיקה גופנית, בדיקה אוטוסקופית, ואולי גם רדיוגרפיה, סריקת CT או MRI. ניתן גם לבצע ביופסיה כדי לאשר את האבחנה.
האפשרויות הכירורגיות כוללות אבולציה מתיחה, אוסטאוטומיה בולה גחונית (VBO) ואבלציה מלאה של תעלת האוזן (TECA) עם אוסטאוטומיה בולה (LBO). האפשרות הטובה ביותר תלויה בגודל, מיקום והיקף הפוליפ.
הטיפול לאחר הניתוח כולל טיפול בכאב, אנטיביוטיקה, שמירה על מקום הניתוח נקי ויבש, ומניעת החתול לשרוט את האזור. יש צורך בפגישות מעקב קבועות כדי לעקוב אחר ריפוי והישנות.
סיבוכים פוטנציאליים כוללים זיהום, דימום, שיתוק עצבי הפנים, תסמונת הורנר, הישנות של הפוליפ וסימנים וסטיבולריים.
טיפול רפואי עם קורטיקוסטרואידים או אנטיביוטיקה עשוי לסייע בהפחתת הדלקת ובשליטה בזיהומים משניים, אך אין זה סביר שיחסל את הפוליפ לחלוטין. ניתוח הוא לרוב הטיפול היעיל ביותר.